zofim.org.il
  
 


 
שבט דיזנגוף
חץ  דפי מידע דף הבית » שבט דיזנגוף » על השבט

על השבט פורסם בתאריך 7/2/2010

כתובת השבט: רמז 7
שנת הקמה: 1938
ימי ושעות פעילות: יום שלישי 16:30-18:30, יום שבת 16:30-18:30 
צבעי השבט: כחול-שחור
מס' חניכים: 700 
מס' שכב"ג: 110
מרכזים בוגרים: עמיחי הרן ומיה ססלר 
מרכזים צעירים: דניאל לוסטרניק, עדי לוי ועמית אסייג 
ראש השבט: חביבה לבקוביץ
שכבות בשכב"ג: 1/8-גלעד , 1/7- עידן, 1/6 - לביא
בתי ספר יסודיים מרכזיים לחניכים: גרץ, איילון, היובל וגורדון.
הדרכת חוץ: צוות חמישיות בשבט צבר


שבטי הצופים ע"ש דיזנגוף היו השבטים ליד בתי הספר העממיים ובחסותם. מייסדם, יעקב הלוי, היה הממונה על מועדוני החינוך המשלים ליד בית הספר העממיים מטעם מחלקת החינוך העירונית בתל אביב. תכניתו של הלוי היתה להוסיף פעילות צופית ענפה למועדונים כדי לעניין את תלמידי כיתות ז'-ח' שאיבדו עניין בחוגים ובפעילות.

יעקב הלוי החל פעילות זו בבתי הספר כרמל, אחד העם, ביאליק, תל נורדוי, ובלפור. נבחרו 30 תלמידים מצטינים בלימודים ובחיי חברה שישמשו כמדריכים. אלה הוצאו למחנה הדרכה וסביבם התרכזו קבוצות חניכים. בסוף שנת 1937 היו ביחדות הצופים של הלוי בין 250 ל 300 ילדים והוא רצה לרכזם כשבט שיתקבל לשורות הסתדרות הצופים הארצית.

מר יצחק אלטמן, ראש מחלקת החינוך של עיריית תל אביב, הכיר בפונציאל החינוכי של הצופיות ורצה לרכז את כל שבטי הצופים בעיר בפיקוח מחלקת החינוך העירונית ובתמיכתה. שבטי הצופים הוותיקים בתל אביב היו קהילת הצופים וגוש הצופים הקשישים.

מחלקת החינוך בתל אביב היתה מוכנה להעמיד את מועדוניה ואת משאביה לאירגון תלמידים רבים ככל האפשר במסגרות צופיות. יוסף מיוחס ויעקב הלוי חשבו שיוכלו להכשיר די מורים מתאימים כמדריכים וכראשי גדודים לשבטים שיוקמו לדי בתי הספר בעממיים. לשבטים לדי בתי הספר העממיים חסרה שכבת המתבגרים והמדריכים הצעירים.

בשנת 1938, בוועידת התנועה, התקבלה הצעה לארגן את הצופיות התל אביב בשני מרכזים: האחד לבתי הספר העממים והשני לבתי הספר התיכונים. בסוכות שנת 1938 אושרה ההצעה במועצה הארצית הרביעית, אך קהילת הצופים בתל אביב סרבה להפוך לשבט בחסות מחלקת החינוך העירונית.

בחנוכה שנת 1939, נערך מפקד חגיגי משותף לשבטי הצופים בהשתתפות ראש העיריה ישראל רוקח. ראש העיריה קיבל תעודת כבוד ויצחק אלטמן קיבל תעודת ראש שבטים. השבטים קיבלו את השם: "שבטי צופים ע"ש דיזנגוף". בפסח שנת 1939 מנו ארבעת השבטים ליד בתי הספר ביאליק, אחד, בעם, לוינסקי ויסוד המעלה, למעלה מ 450 חברים. הוקמה מועצת השבטים, הוקמו ועדות, מועצות ראשי גדודים וראשי קבוצות בשבטים.

עיריית תל אביב העמידה לרשות בתי הספר שטח במקום בו עומד היום היכל התרבות. במקום הוקם הצריף המרכזי לשבטי דיזנגוף ובו התרכזו הצופים בוגרי בתי הספר העממיים מכל השבטים שהמשיכו לפעול בצופים. נוצרה שכבת מתבגרים אחת משותפת לכולם. למעשה הפכו לשבט אחד מאוחד תמיכת מחלקת החינוך העירונית.

הצריף המה בויכוחים בנושאי הגשמה בשיתוף יעקב הלוי ובהנחייתו. קבוצה גדולה ממחזור הבוגרים הראשון של צופי דיזנגוף הצטרפה לגרעין הארצי שיצא להכשרה בשנת 1943 והקים את קבוצת הצופים ב'. צופי דיזנגוף המשיכו להעמיד גרעיני הכשרה לפלמ"ח ואחרי הקמת מדינת ישאל לנח"ל.

בגלל חילוקי דעות בשאלות חינוך ויעד ובגלל חילוקי דעות בשאלות סמכות ומרות המוסדות העליונים של תנועת הצופים של ראשי השבטים, פרש יעקב הלוי מראשות שבטי דיזנגוף בשנת 1944. אוריאל עקיבא התמנה לאחראי על צופי בתי הספר יחד עם יעקב הלוי, על ידי המחלקה לחינוך של עיריית תל אביב. הלוי פרש והמורה חיים קלר שהיה ראש שבט אחד העם ויושב ראש הנהגת שבטים, התמנה לראש שבטי דיזנגוף.

שבט הצופים בחסות בית הספר אחד העם הפך לשבט המרכזי של צופי דיזנגוף. בית הספר אחד העם היה היחד בו נשמרו קשרים תקינים בין השבט לבין בית הספר ובחצרו הועמד לרשות הצופים צריף לפעילותם. בצריף זה התרכזה כל הפעילות הצופית של שבטי דיזנגוף. בשאר בתי הספר לא ניתן סיוע וגיבוי מספיק להמשך הפעילות הצופית. גם פעילות השכבות המתבגרות עברה לצריף בחצר בית הספר אחד העם כשצריפם הופקע לקראת בניית היכל התרבות. המציאות היא שהביאה לאיחוד שבטי הצופים לאחד, שבט הצופים על דיזנגוף.

בשנת 1946 החליטה הנהגת השבט שאין עוד טעם בחסות הפורמלית של בתי הספר שמעשית אינם מסיעים לצופים. שבט דיזנגוף הועמד תחת חסות ישירה של מלחקת החינוך העירונית באמצעות לשכת הנוער, כיתר שבטי הצופים בעיר.