zofim.org.il
  
 


 
אתר רלי היקרה,
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר רלי היקרה, » ארכיון הכתבות » כתבה: מפקד!?!? מי בכלל צריך את זה?!

תמונת מגזין מפקד!?!? מי בכלל צריך את זה?! פורסם על ידי רלי היקרה
בתאריך 12/3/2014
בכתבה זו צפו 5944 גולשים

 גם אתם מתרגשים כמוני לקראת הפורימונים הקרבים ובאים?

פורים זה לא רק החג האהוב עליי הוא גם הזדמנות חינוכית נהדרת לדבר על שאלות של זהות כמו אילו "מסיכות" אנו שמים על עצמנו ביומיום? האם אנחנו באמת חיים לאור הערכים שאנחנו מחנכים אליהם או רק לובשים על עצמנו את "דמות הצופה" בימי פעילות?

ואם יש לכם מחשבות לגבי שאלות אלו אשמח שתגיבו לכתבה או תשלחו אליי כפנייה – אני קוראת את כל הפניות שאתם שולחים אליי ומעריכה מאוד את השיתוף שלכם!

שמחתי מאוד לבקר לאחרונה בשבט צופי ים מהנהגת ת"א יפו על גדות הירקון. מידת המחויבות של החניכים והמדריכים היא בהחלט מעוררת הערכה. בכל יום במהלך השבוע המדריכים והחניכים עוסקים בעשייה משותפת ומגוונת והאווירה היא מדהימה. זה לא מובן מאליו להצליח לעצב שבט שהוא ממש בית, שהשער שלו פתוח לכולם ובכל זמן וזו זכות להיות חלק משבט כזה.

 

ש: רלי היקרה, בתקופה האחרונה צפה אצלנו השאלה בשבט - מדוע צריך מסדר. הורים רבים של חניכים מתלוננים שהמסדר (או "מפקד" בשבטים אחרים) הוא דרך לא מוצלחת לפתוח את הפעולה, מכיוון שהיא מייצרת את ההשפעה ההפוכה מיצירת סדר. החניכים עומדים ומחכים לתור של הגדוד שלהם לצעוק מורל, וביתר הזמן משתעממים ומתפתים לברוח, לריב או לעשות בלאגן. אז ניסינו לקצר את הזמן שבו מחכים. אבל עדיין האנטי מצד החניכים וההורים לא מפסיק. אנחנו מהצד השני מתקשים להחזיר תשובה. אז נכון שהמסדר נועד להתאספות שבטית, וגיבוש גאוות יחידה שבטית, אבל למה אי אפשר לעשות זאת בתור התאספות שבטית רגילה? כמו חגיגה שבטית? למה צריך לעמוד נוח עמידה חופשית ולעמוד דום? למה צריך לחקות פקודות צבאיות שמעוררות גיחוך מצד הורים? למה צריך להזיז את הידיים למעלה ולמטה? האם אפשר גם בלי מסדר? גם אנחנו מבולבלים (מרכז צעיר, שרון דרום)

זהו נושא שאוהד חיזקי, מנהל תוכנית "המסע בצופים" ועמיתי במחלקת ההדרכה, השקיע בו לא מעט מחשבה. לכן הזמנתי אותו להתארח ברלי היקרה ולחלוק עימנו את תובנותיו.

ת: אפתח  בזה שזו שאלה מעולה! הרבה פעמים בצופים ובחיים אנחנו פועלים באופן אוטומטי ועושים את מה  שעשו לפנינו בלי להבין באמת, למה? וברגע שלא ברור לנו מה עומד מאחורי הפעולות שאנחנו עושים,  הרבה יותר קשה לבצע את המשימה, גם אם היא מאוד פשוטה.


אז בואו נצלול לתכלס: למה צריך מסדר\מפקד?

על פניו התשובה נמצאת בגוף השאלה, מסדר אמור לייצר לנו סדר והפרדה בין מה שהיה לפני הפעולה לבין מה שעתיד להיות בפעולה. אבל בינינו, הדבר האחרון שקורה ברבע השעה של המסדר זה סדר. אם כך אז למה באמת  צריך מסדר?  המסדר אכן תפקידו להיות תחנת מעבר בין מה שהיה לפני הפעולה לבין מה שעתיד להיות בפעולה, זו הזדמנות למדריך לראות שכולם נוכחים, לשים לב לחניכים, לראות באיזה מצב רוח הם הגיעו לפעולה,לנהל שיחות קטנות בזמן שמסתדרים למפקד, לבדוק שכולם הגיעו עם חאקי, נרשמו לטיול וכו'. תפקידו העיקרי של המסדר הינו לבסס את דמות המדריך ולפתח מנהיגות. כיצד יצא מדריך לטיול בלי שיש לו יכולת שליטה על חניכיו? איך יבנה איתם במחנה קיץ אם הוא לא יכול לאסוף אותם ולדבר איתם? עליו להתנסות במצבים בהם הוא צריך לייצר משמעת.  ורצוי שההתנסות הזו תתקיים ב"מגרש הביתי" טרם היציאה לשטח או לפעילות מאתגרת.

הבעיה העיקרית, שבעידן של היום אנחנו מתקשים מאוד ואף לא יודעים כיצד לייצר משמעת, ולא מפליא אותי שהורים רוצים שנוותר לילדים ונעשה להם "סתם" כינוס כי גם הם שותפים לקושי במשימה הזאת.

למסדר הפתיחה מתלווים ערכים של סבלנות ואיפוק, ציות והערכה, להתעלות על "מה שבא לי" ולעשות כי צריך, קונפורמיות ועוד... המסדר מייצר עקביות ונותן מסגרת. הפתיחה הפורמאלית באווירה המשמעתית, אולי אפילו חצי צבאית, היא זאת שמאפשרת לנו להיות רבע שעה מאוחר יותר משוחררים, חופשיים וביקורתיים.

בתהליך החינוך אנחנו מייצרים סיטואציות אשר מאתגרות את החניך ומוציאות אותו מאזור הנוחות שלו; זה קורה במהלך דיון, בטיול או במפקד. במסגרת המפקד אנחנו דורשים מהחניך לבצע פעולה שלרוב הוא אינו רוצה. ההתמודדות של החניך עם הקונפליקט בין הרצון שלו לבין הצורך הקבוצתי שהוגדר על ידי המדריך היא שיעור חשוב לחניך.

אז איך עושים את זה נכון?  דבר ראשון, לא מתחילים את השנה במסדר שבטי או גדודי. 

קודם כל המסדר צריך להיות קבוצתי, על המדריך לבסס את הסמכות שלו, וללוות את הקבוצה שלו בתהליך ורק אחרי שהוא הצליח במרחב הקבוצתי- אינטימי שלו, רק אז, יכול להגיע למסדר הגדודי.  אותו תהליך מתקיים עם הראשג"ד במעבר למפקד השבטי.

ומה עם המורל? המורל  הוא ממש לא הקטע!! יש פה בלבול בין מהי המהות האמיתית ומהו אמצעי להשגת המהות. הרבה פעמים כמחנכים אנחנו משתמשים בתמריצים בשביל להניע קבוצה למשימה שהיא לא לגמרי בקטע שלה: "אם תסיימו לנקות נוכל לשחק ב..."  אם המשחק הוא העיקר אז למה צריך לנקות?!? הרי ברור לכולנו שהניקיון הוא מה שחשוב באמת...

אותו הדבר קורה עם המורל בזמן המפקד. קל לנו לאחד קבוצה סביב מורל, זו דרך קלה לייצר עניין והחניכים אוהבים את זה. אבל מורל הוא לא המהות הוא רק מתודה להשיג את תשומת הלב של החניכים, השלב הראשוני הוא בניית המשמעת. אחרי שהשגנו את זה אפשר לפנות זמן גם ללימוד מורל.  

 

המסדר יעבור לנח, עמוד נח. משוחררים לפעולות ...

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה