zofim.org.il
  
 


 
אתר רלי היקרה,
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר רלי היקרה, » ארכיון הכתבות » כתבה: מה עושים עם חניך שצמא לתשומת לב?

תמונת מגזין מה עושים עם חניך שצמא לתשומת לב? פורסם על ידי רלי היקרה
בתאריך 14/11/2013
בכתבה זו צפו 2460 גולשים

  שלום לכל המדריכים המוכשרים של תנועת הצופים,

תודה על כל הפניות! שמחה לשמוע מכם על טיולי פתיחת שנה איכותיים ועל ההתרגשות לקראת טיולי חנוכה הקרבים ובאים. בשלישי האחרון ביקרתי בהנהגת חיפה, בשבט תדהר והגעתי לפעולה שבמהלכה קיימו המדריכים עם החניכים שיחות אישיות. כל כך מקסים לראות מדריכים וחניכים יושבים, פותחים את הלב ומשתפים בתקוות שלהם לשנת הפעילות הקרובה. אין לי מילים לתאר עד כמה שיחה כזאת חשובה לשני הצדדים ואני מתפעלת מהרצינות, היסודיות והרגישות שבה זה נעשה עם כל חניך וחניך (כמה פעמים לאורך השנה.) כל הכבוד שבט תדהר!

ש: רלי היקרה, יש לי חניך שלאחרונה תפס אותי בתור האח הגדול שלו וכל הזמן נצמד אליי בפעולות והוא רוצה שאני אתן לו תשומת לב. הבעיה שיש לי עוד חניכים וכשאני לא שם לב אליו הוא מתעצבן ולפעמים מתחיל להציק לילדים אחרים. מה עושים ?(מדריך ה', הנהגת צפון)

ת: אני רוצה להתחיל בכך שכנראה אתה עושה משהו נכון. אם הגעת למצב שאחד מהחניכים (ואולי יותר) רואה בך כאח גדול - הצלחת להגיע אליו, להעניק לו ביטחון ולהוות עבורו דמות משמעותית וזה משהו שכולנו שואפים להשיג כמדריכים. יחד עם זאת, ברור לי שבמסגרת קבוצה בצופים זה עניין מורכב להכיל חניך שכזה.

הדבר הראשון שאני מציעה לעשות הוא לשאול – מדוע החניך מתנהג כפי שהוא מתנהג? לטובת תהליך הבירור, פנה לראשג"ד, למדריך של החניך בשנה שעברה, אולי אפילו להוריו ונסה ללמוד על עולמו של החניך. יכול להיות שתגלה שיש שינוי גדול בבית או שנולד לו אח חדש והוא זקוק ליחס ויכול להיות שתגלה שהוא חש דחוי על ידי הקבוצה והקרבה אליך היא פשוט כדי להרגיש שייך. בכל מקרה כדאי להבחין בין חניך שנצמד משום שהוא מתקשה להבין את הגבולות או מחפש את מקומו בקבוצה לבין חניך שנצמד משום שהוא חווה קושי כלשהו.

אם נדמה לך שההתקרבות אליך היא כי החניך זקוק למבוגר משמעותי שניתן לשוחח איתו בעקבות קשיים שהוא מתמודד איתם – הענק לו ביטחון שהוא תמיד יוכל לפנות אליך. דבר איתו, הקשב לו ותוכל גם להסביר לו שבמשך הפעולה אתה אחראי על כל הקבוצה ולכן לא תמיד תוכל להתפנות להעניק לו את היחס האישי לו הוא מצפה. הגדר לו ערוצים אחרים שבהם הוא יוכל לדבר איתך למשל, אם יגיע חמש דקות לפני הפעולה, תשמח לשבת איתו בשבט ולשמוע איך עבר עליו השבוע ואולי אפילו תוכל להזמין אותו לכתוב לך מכתב. אתה מצידך תבטיח לקרוא והוא מצידו ידע שיש לו אפשרות לחלוק את המחשבות שלו. אל תחשוש מכך שלא כל החניכים יזכו בחמש הדקות האלו, לא כולם זקוקים לזה ומותר להעניק תשומת לב על פי צורך. לגבי המכתב, אפשר להגיד לכל החניכים שלצערך, לא תמיד יש לך הזדמנות לשמוע את מה שעל ליבם ותוכל בהחלט להזמין את כולם לכתוב לך במידה והם רוצים לשתף בדבר כלשהו.

אם אתה מתרשם שאין לחניך בעיה או קושי מיוחד והוא פשוט מתקשה להבין או לשמור על גבולות – התחל להציב לו אותם באופן ברור. זה התפקיד שלנו כמדריכים להגדיר במסגרת הקבוצה מה מקובל ובאיזה מינון. ממש כמו אח גדול, שאוהב את אחיו, שומר עליו אבל מסביר לו מה רצוי ומה לא, כך גם אתה, תאהב את החניך ותבהיר לו כיצד עליו להתנהג בקבוצה. נראה שהחניך מוביל אותך בכך שהוא מפריע למהלך הפעולה אם אינו מקבל את היחס שהוא רוצה. אתה הוא זה שמוביל את הקבוצה ולא הוא, ועליך להיות נחוש בנושא. לדוגמה, אם החניך ממהר להתיישב לידך בכל פעם שאתם מסתדרים במעגל, המתן שכולם ישבו ואז קום והתיישב במקום אחר במעגל. בדרך זו אתה יכול לתת יחס לאלו שלא בהכרח קופצים ודורשים את זה, תוכל להקפיד בכל פעם לשבת ליד חניכים אחרים והכי חשוב – במעשיך תראה כי אתה זה שקובע ולא תאפשר לחניך "לנהל" את סדר הישיבה. כמו כן, אם החניך מפריע לך לשוחח עם חניך אחר או מנסה למשוך את תשומת לבך בזמן ובאופן שאינם מתאימים, הגד לו בצורה ברורה שהוא צריך להמתין ושאתה עסוק או משוחח כך שאינך יכול להתפנות אליו. זו אחריות המדריך להגדיר את המסגרת והגבולות של מערכות היחסים שלו עם חניכיו.

אם נראה לך שזה מקרה אחר, שבו החניך מתקשה למצוא את מקומו או שהוא דחוי על ידי החניכים האחרים והוא פשוט מחפש להשתייך – תן לו תפקידים, בקש ממנו לעזור לך, הענק לו הזדמנויות להתבטא ולהשתלב בקבוצה.

ובנימה אישית, זכורה לי פעם שבה אני הייתי בצד השני, כחניכה "הנצמדת", ואני יכולה להגיד שזה פשוט כי המדריכה עניינה אותי יותר! את חברי לקבוצה ראיתי בכל יום בכיתה והכרתי היטב, ודווקא את המדריכה הבוגרת יותר, שהיה לה תמיד דברים חכמים ומעניינים להגיד בפעולה, רציתי להכיר יותר. בטיולים למשל הלכתי לידה כי היא סיפרה על צמחים ודברים אחרים מעשירים ואני מודה שהיום, בדיעבד, אני מבינה שאולי הייתי קצת מעיקה... מה שאני מנסה להגיד זה שהחניך לפעמים עושה זאת בתמימות ולא תמיד הוא מודע לאופן בו זה מתפרש ושבתור מדריך, אתה יכול לקחת את זה כמחמאה.

בהצלחה,

רלי

 

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה