zofim.org.il
  
 


 
אתר רלי היקרה,
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » אתר רלי היקרה, » ארכיון הכתבות » כתבה: חניך אחד שהורס לכולם

תמונת מגזין חניך אחד שהורס לכולם פורסם על ידי רלי היקרה
בתאריך 21/9/2013
בכתבה זו צפו 2716 גולשים

שלום לכולכם,

שוב תודה על כל השאלות ועל ההזמנות לביקור. היה לי עונג לבקר בשבט יפו ביום הפעילות האחרון ולראות פעולה שבטית שבה כל גדוד בנה סוכה לתפארת. כל הכבוד על השילוב בין עיסוק במועד יהודי וצופיות! בסוף הכתבה תראו תמונה של אחת מהסוכות שצילמתי.

הייתם מאמינים שאנחנו כבר מתקרבים בצעדי ענק לסיומו של חודש הפעילות הראשון?

התחלתם לבסס שגרת פעילות, לגבש קבוצה וגם לכם בטח כבר יש יותר ביטחון ביכולת שלכם להדריך ולהוביל. עכשיו צריך להתמיד, לשמור על רמה של אנרגיה ולא לשכוח לרגש ולאתגר את החניכים שלכם. בקיצור, עבודתו של המדריך לעולם אינה נגמרת אבל יש בה גם המון סיפוק. כמה פעמים בחיים שלכם יצא לכם להשפיע כך על קבוצה של אנשים? לקחת חלק משמעותי בהתפתחות האישית של כל אחד ואחד מהם? לעזור להם להיות אנשים טובים יותר? די מדהים, לא?

התשובה שלי היום תענה על שתי שאלות שמתארות מצבים שונים אבל בבסיסם מתייחסים לאתגר דומה.

ש: רלי היקרה, אני מדריכה של 13 בנים מהממים בכיתה ה'. אני שמה לב לחניך אחד שהורס לכולם כל הזמן . אני רואה שהחניכים מבינים שהוא סתם עושה שטויות והוא לא תמיד מצליח לסחוף אחריו אחרים, אבל הוא מפריע למהלך הפעולות באופן שוטף . ניסיתי לתפוס את אותו חניך לשיחה אך ללא הצלחה. איך אפשר להתמודד עם אותו החניך ?(שישיסטית, שרון צפון, מדריכה ה')

ש: רלי היקרה, מה אני עושה אם יש לי חניכה בעייתית שצריכה הרבה תשומת לב, מתבטא בכך שהיא מתחצפת אליי הרבה בכדי להרשים את הבנות האחרות, לפעמים היא עוברת את הגבול בחוצפתה ואיני יודעת מה לעשות. (שישיסטית, מדריכה ד')

ת: נתחיל מזה שאותם חניכים שמפריעים לפעולה לקחו לעצמם את התפקיד של "החניך הבעייתי". זה מקום מאוד לא בריא משום שזו תדמית שיהיה קשה להתנער ממנה. שאר החניכים וגם אנחנו, כמדריכים תמיד נצפה להתנהגות שלילית מאותו חניך בעייתי (כי זו דרישת התפקיד...), והוא עצמו ימשיך לעשות מעשים שיצדיקו את התווית וייכנס למעגל שיהיה קשה לצאת ממנו.

צריך לשבור את המעגל! לא לתת לחניך להיכנס ולהישאר במשבצת השלילית ויש מספר דרכים לעשות זאת.

לשבח, לשבח, לשבח. רב החניכים אינם בעייתיים כל הזמן. יכול להיות שהם באים בזמן, לובשים חאקי או עוזרים לחבר כשצריך. אני סומכת עליכם שתשימו לב גם להתנהגויות חיוביות, למרות שמטבען הן פחות גוררות התייחסות. ברגעים האלו תדגישו לחניך את מעשיו הראויים, תפרגנו ותראו לו שהוא לא צריך להתנהג באופן לא מקובל כדי להתחבר ולהתבלט.

כאן אני אגיד כמה מילים על משוב חיובי, פרגון, טפיחה על השכם או איך שלא תבחרו לקרוא לזה. גם לשבח צריך לדעת איך. לא מספיק לזרוק איזה מחמאה כללית כמו "כל הכבוד", אני ממליצה ממש לפרט מה כה מעולה בהתנהגות שלו. למשל, אפשר לגשת לחניך ולהגיד: "יופי שהקשבת להוראות המשחק, אני יודעת שהיה לך לא קל, עכשיו כשאתה מבין את הכללים תוכל ליהנות מהמשחק הרבה יותר." לי נראה שככל שהמשוב יותר מפורט כך ההערה נתפסת כיותר אמיתית (ולא כדי לצאת ידי חובה) והיא מעבירה את המסר שאנחנו רואים את אותו החניך.

פה אני רוצה להדגיש שיש לשבח מפעם לפעם כל חניך בקבוצה ולא רק את זה ש"עושה בעיות". לכולם מגיעה הכרה על התנהגות חיובית גם אם היא עניין שבשגרה!

עוד דבר שכדאי לעשות הוא להגדיר ציפיות להתנהגות נאותה. במילים אחרות, חשוב להגיד מה לא לעשות אבל לצד זה להדגיש מה כן. לדוגמה: "אני מבקש ממך לא לשחק עם צבעי הגואש, החזר את הציוד למקומו. תודה" או "אני מבקשת ממך לא לדבר אליי בזלזול, עכשיו הצטרפי לקבוצה שלך ותעזרי להם לכתוב את השיר." שמתם לב שלכל הערה כזו היו שני חלקים? בהתחלה מבהירים מה בהתנהגות לא מקובל עליי (לא לשחק עם צבעי הגואש, לא לדבר אליי בזלזול) ואחר כך מגדירים מה היא ההתנהגות הרצויה (להחזיר את הציוד, לעזור לכתוב שיר.)

אני רוצה לציין שבכל מקרה, כשמעירים לחניך הקפידו ליצור קשר עין, לדבר בטון ברור, תקיף וענייני. ולמרות שלפעמים המצב מביא אותנו לכדי תסכול, השתדלו לשמור על קור רוח עד כמה שניתן. ועוד בנושא הזה - לא על כל דבר קטן צריך להעיר. לפעמים כשאנחנו מתוסכלים בגלל אותו חניך או מצפים ממנו להיות גורם מפריע אנחנו נתפסים על זה שהוא מנדנד את הכיסא, מקיש עם העט על הרצפה, קם לרגע בזמן שצריך לשבת וכל מיני התנהגויות שאם חושבים על זה, הן לא הרסניות ולא הכרחי להתעכב עליהן. החניך מקבל עודף תשומת לב וזה לא הוגן כלפי חניכים שמתנהגים כנדרש וחוץ מזה, כשמעירים כל הזמן זה לא רק פוגם באווירה אלא גם מפתח אדישות אצל החניך (ההערות שלכם הופכות להיות מין זמזום באוזן שמציק אבל לא באמת משפיע.) במובן הזה אני אבקש מכם "לבחור את המלחמות." אם תעירו, כמו שצריך ובנחרצות ברגעים שההתנהגות באמת לא נסבלת, תהיה לזה תוצאה חזקה יותר.

מעבר להערות ופרגון, תוכלו גם לשתף את החניך בפעולה באופן שידרוש ממנו לקחת אחריות ולהתעסק בעשייה במקום בהפרעה. הוא יכול להיות ראש קבוצה במשימה מסוימת, לעזור לחלק דפים או עזרים, לקבל אחריות על העברת הודעות לקבוצה בין פעולה לפעולה או אפילו ממש להנחות משחק בעצמו. ברגעים כאלו, החניך מפתח תחושת מחויבות, הוא ירצה לעמוד במשימה, ירגיש נחוץ וחשוב, יפחד לאכזב אתכם וגם יחווה הצלחה.

לסיום, אי אפשר מבלי לציין שני גורמים שצריכים להיות חלק מהתהליך. קודם כל, ההורים של החניך. הם אלו שמכירים אותו הכי טוב, יכול להיות שכבר נתקלו במקרים דומים בבית או בבית הספר והם יכולים לייעץ לכם כיצד כדאי "להביא אותו לצד שלכם." שתפו אותם במה שקורה בפעולה, ספרו להם על הצעדים שאתם נוקטים כדי להתמודד עם האתגר ועדכנו אותם כשהמצב מגיע לכדי שיפור. הם יעריכו את המקצועיות שלכם ויתנו גיבוי לתהליך גם מהצד שלהם.

גורמים נוספים הם כמובן הראשג"ד ורכז ההדרכה הצעיר. אין אדם שהתנסה בהדרכה ולא פגש בחניך שמפריע! אין לי ספק שיהיו להם תובנות בנושא ולפחות סיפור אחד או שניים על מקרים דומים שנתקלו בהם וכיצד הם נפתרו.

ועכשיו, בנושא אחר. כל מי ששלח אליי שאלות בנושא גיוסים, הקישורים בסוף הכתבה יפנו אתכם לחומרי הדרכה שנכתבו בנושא ופורסמו פה באתר, יש פה אחלה רעיונות ודרכים יצירתיות.

ועידן מאשדוד – תודה על ההזמנה! מבטיחה לבקר בקרוב.

בהצלחה וחג סוכות שמח,

רלי

לחצו כאן לשליחת שאלה לרלי 


כתבות מהאתר התנועתי בנושא גיוסים:

http://www.zofim.org.il/magazin_item.asp?item_id=441194850625&troop_id=141376&past=archive

 

http://www.zofim.org.il/magazin_item.asp?item_id=182977762081&troop_id=33051001

 

http://www.zofim.org.il/magazin_item.asp?item_id=359860813456&troop_id=33051001

 

http://www.zofim.org.il/magazin_item.asp?item_id=579644686336&troop_id=&past=archive

הסוכה של שבט יפו 

  

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה