zofim.org.il
  
 


 
שבט דרור
חץ  מגזין הכתבות דף הבית » שבט דרור » ארכיון הכתבות » כתבה: למה חוגגים את ל"ג בעומר?

תמונת מגזין למה חוגגים את ל"ג בעומר? פורסם על ידי נדב שמגר
בתאריך 3/5/2007
בכתבה זו צפו 4029 גולשים

לכתבה זו מצורף קובץ נלווה
 

 

"זכה ל"ג בעומר מה שלא זכו רבים ממועדי ישראל. הילדים מצפים לו בכליון עניים לבואו, וטרודים בהכנות קדחתניות לקראתו. כמעט שלושים יום לפני ה"חג" אוספים הילדים חומרי בעירה למדורת ל"ג בעומר. הם אינם בררניים ביחס לטיב ולסוג חומר הבעירה אלא מגלים גמישות רבה, הם מוכנים להסתפק בכל חומר דליק: קרשים, ענפים, רהיטים ישנים וכדו'. יש מהם שאהבתם לחג מעבירה אותם מדעתם ומשבשת את רגישותם לצומח בארץ ישראל, ובלהט שאינו ניתן לריסון שוברים ענפים מאילנות נוי ואפילו גודעים עצים שלמים ומשחיתים את הנוף תוך עבירה על איסור בל תשחית.וכל זה למה? כדי להדליק מדורה גדולה בליל ל"ג בעומר ולהעלות באש את כל מה שאספו במשך חודש ימים. החרוצים צולים תפוחי אדמה ובצלים על גבי הגחלים, ואף מנגנים ניגונים אחדים. עייפים ויגעים חוזרים הילדים ובני הנוער בשעות הקטנות של הלילה לביתם, בבגדים ספוגים בריח עשן ובסוליות מפויחות. עד כאן תיאור תמציתי של חגיגות סטנדרטיות של ליל "ל"ג בעומר". אלא שמעט מאוד מהילדים (וגם מהוריהם) יודעים מהי הסיבה המקורית לציון יום ל"ג בועמר ולא בכדי. ל"ג בועמר הוא חלק ממסורת מאוחרת יחסית. הוא איננו מוזכר במשנה, בגמרא ובמדרש."

                                                                           פתיח זה לקוח מאתר צהר


ראשית, נסביר את מקור השם ל"ג בעומר:

ביום האחרון של חג הפסח היו אבותינו מביאים לבית המקדש את צרור השעורים הראשון שנקצר בשדות. צרור זה נקרא "עומר". מאותו יום היו סופרים את העומר: יום אחד בעומר, שני ימים בעומר, שלושה ימים בעומר וכן הלאה, עד חמישים ימים בעומר שהוא חג השבועות.

בעברית לכל אות יש הקבלה במספרים:

א=1, ב=2, וכך הלאה, ולכן: ל=30 +ג=3 =33 (לג).

ל"ג בעומר הם אפוא שלושים ושלושה ימים בספירת העומר.

 

היום הראשון לספירת העומר חל תמיד בט"ו בניסן.

היום החמישים בעומר שהוא חג השבועות חל תמיד ב-ו' בנסיון,
ול"ג בעומר חל תמיד בשמונה עשר באייר – י"ח באייר.


אז למה חוגגים את ל"ג בעומר?
אלו ערכים נוכל להקנות לחניכינו בכל הקשור לחג זה?

א. כיבוד רכושו של הזולת:

מידי שנה בשנה ישנן מריבות בין ילדים על מקום המדורה ולמי שייכת ערימת הקרשים, ומידי שנה מתלוננים קבלני בנייה על היעלמותם של קורות חיזוק לפיגומים ולמבנים.
יתרה מכך, הינה התופעה של לקיחת עגלות מחנויות הסופר-מרקט לצורך ניוד העצים, דבר שנחשב כגניבה ולעיתים קרובות פוגע בעגלה שכן זה לא ייעודה.

ב. החשיבות שבנתינת כבוד זה לזה:

"שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפטרס,
וכולם מתו בפרק [בזמן] אחד, מפני שלא נהגו כבוד זה לזה"

לרבי עקיבא היו 24,000 תלמידים. כולם היו גדולים בתורה, אולם, כפי שמספר לנו התלמוד, לא נהגו כבוד זה בזה. כל תלמידיו של רבי עקיבא מתו במגפה בתקופה זו של ספירת העומר.

על החשיבות הרבה שבאהבת הבריות ובנתינה לזולת, ניתן ללמוד ממאמרו של רבי עקיבא: "ואהבת לרעך כמוך (ויקרא י"ט,י"ח) - זה כלל גדול בתורה".

כאות אבל לאובדן הגדול של עם ישראל, שנגרם עם מותם של תלמידי חכמים רבים כל כך, נוהגים במנהגי אבלות שונים בימי הספירה: לא מסתפרים ומתגלחים, לא נושאים אישה, ממעטים בשמחה ונוהגים שלא לשמוע מוסיקה או ללבוש בגד חדש.

ביום זה (י"ח באייר) פסקה המגיפה, שכילתה בתלמידיו של רבי עקיבא והחל מיום ל"ד בעומר, בני עדות המזרח נוהגים לחדול מכל מנהגי האבלות. אך יש שנוהגים לחדול מדיני האבלות, רק ביום ל"ג בעומר עצמו ואחר כך להמשיך בהם עד לערב שבועות.

ג. חכמי ישראל:


ביום ל"ג בעומר נפטר רבי שמעון בר יוחאי. טרם פטירתו גילה רבי שמעון לתלמידיו, מסודותיה העמוקים של 'תורת הקבלה'. תלמידיו כתבו את הדברים בספר 'הזוהר' - שמשמש עד היום כספר היסוד ל'תורת הקבלה' היהודית.


על פי רצונו של רבי שמעון בר יוחאי, הפך יום פטירתו, ליום שמחה והודיה, על השפע הרוחני הגדול שזכינו לקבל בו. הדלקת נרות, אבוקות ומדורות, מהווים כעין נרות זיכרון לרבי שמעון וכן באים להזכיר את האור הרוחני המיוחד, שנתגלה כל אותו יום.

 

ד. הצורך בעמידה איתנה על עצמאותנו:

הרומאים החריבו את בית המקדש השני, אך לא הסתפקו בכך והחלו להתנכל לעם היהודי, שישב בירושלים. הם פרסמו גזרות, שהגבילו את שמירת המצוות (כגון איסור על שמירת השבת, טהרת המשפחה ומילת הבנים) וכן אסרו על יהודים לעלות לארץ, או על גיורם של גויים, החפצים להצטרף לעם ישראל.

מתוך כך עלה ופרץ מרד עממי, שתחילתו כללה התחפרות במערות ובנקיקים ופגיעה בגדודי הרומאים. אולם, כאשר עזב 'אדריינוס קיסר' את מצרים הקרובה, פרץ המרד ביתר עוז ובצורה גלויה יותר כאשר בראשו עמד "בר כוכבא"

ביום זה, מורדי בר כוכבא הדליקו משואות אש על ראשי ההרים כדי להעביר את ההודעה על פרוץ המרד. והמדורות שמדליקים היום בל"ג בעומר הן זכר לאותן משואות.

זהו, עתה כל שנשאר עלינו לעשות הוא לוודא שחניכינו
באמת יודעים למה חוגגים את חג ל"ג בעומר,
ואם בדרך אפשר גם להקנות ערכים - מה טוב...

בברכת, חג שמח!


קישורים שימושיים לל"ג בעומר:
רעיונות למדורה מאתר כיפה
ל"ג בעומר באתר מכללת קיי -  באר שבע
דף הסבר של עמותת "עופרים"




קובץ נלווה:  קובץ נלווה  lagbaumer(1).doc (33 KB) צפייה בקובץ שמירת הקובץ
הקובץ לא נסרק מפני וירוסים באופן אוטומטי וההורדה הינה על אחריות המשתמש בלבד !
במידה ונתקלתם באתר בקובץ נגוע, אנא הודיעו לנו על כך מיד !

פרסם כתבה »


חץ  תגובות הגולשים לכתבה זו פורסמו 0 תגובות | הוספת תגובה